שירי תכף אשוב, ספרה השני של עמליה הדר, מתגלגלים בין שערי 'זמן' – יסוד הנרמז בכותרת הספר – מן השער 'זמן אלוהים', הנפתח ב"בְּרֵאשִׁית הָיְתָה קְרִיעָה" עד לשער 'זמן זמן' המסתיים במילים "הַנֶּחָמָה שֶׁבְּאָמָּנוּת אִי־הַיְּדִיעָה". בין הקריעה הנחרצת לנחמה המהוססת נפרשת התבוננות ערנית, מפוכחת וחומלת, בעצמי ובמציאות. החמלה, לרוב, מוענקת לאחֵר, ואילו המבט פנימה חד וחשוף, רואה־כל, מרוכך לעתים בהומור.
תכף אשוב הוא ספר בשל ועדין שבו לזמן – גיבורו ה'רשמי' – כמו למבט, איכות דואלית: הוא אמנם חסר רחמים, אבל בעולם הכאוטי הנע בין בראשית לאסון, הוא גם מפייס ומרפא: "זְמַן חוֹל / נוֹזֵל / מְצַמְצֵם חֲשֵׁכוֹת לְאִטּוֹ / מַקְפִּיא אֶת הַכְּאֵב." טל ניצן
הצצה לספר
לצפייה במספר עמודים מתוך הספר לחצו על החצים
המלצות
על המחברת
לִכְתֹּב שִׁיר עַכְשָׁו
זֶה כְּמוֹ לִפְגֹּשׁ מִישֶׁהוּ מֵהַתִּיכוֹן.
כּמַָּה שׁאֲֶנסֶַּה
לֹא אֶזָּכֵר בִּשְׁמוֹ.
*
שחקנית ובימאית מקצועית בוגרת "בית צבי" ובעלת תואר בתיאטרון ובחינוך; שחקנית ומנחה תיאטרון פלייבק (תיאטרון אילתור שמבוסס על סיפורים אמיתיים של הקהל). משוררת.
כותבת מאז שלמדה לכתוב. חובבת חתולים שמהווים השראה לכמה מהשירים בִּסְפָרֶיהָ.
"תכף אשוב" הוא ספר השירים (הלבן) השני שלה אחרי "התשובה היא כן" (הוורוד).